כל אמצעי מניעה, כולל התקן תוך רחמי, כרוך בתופעות לוואי אפשריות – חלקן שכיחות וחולפות, וחלקן נדירות אך חשובות לדעת עליהן מראש. במדריך הזה ריכזנו את התמונה המלאה, עם מספרים אמיתיים ומקורות, כדי שתוכלי לקבל החלטה מושכלת. למידע כללי על סוגי ההתקנים אפשר לקרוא בהמדריך המקיף להתקן תוך רחמי, ולהשוואה בין הסוגים בהתקן הורמונלי מול התקן נחושת.
תופעות לוואי של התקן ההורמונלי (מירנה / קיילינה)
בחודשים הראשונים, בערך אחת מכל 15 נשים מדווחת על כאבי ראש, ולכ-7% יש החמרה קלה באקנה – בדרך כלל תופעות שחולפות ככל שהגוף מתרגל להורמון. כ-8.5% מדווחות על רגישות בשדיים, וכ-6% על שינויים במצב הרוח. ציסטות שחלתיות תפקודיות מופיעות אצל כ-8% מהמשתמשות – ברוב המכריע של המקרים אלו ציסטות שפירות שנעלמות מעצמן תוך מספר שבועות, בלי טיפול.
מקור: FDA Prescribing Information, Mirena (עדכון 2022).
תופעות לוואי של התקן הנחושת (בלרין / נובה טי)
התופעה השכיחה ביותר בהתקן הנחושת היא הכבדה והארכה של הווסת, לצד התכווצויות בטן חזקות יותר – במיוחד בשלושת עד שישה החודשים הראשונים לשימוש. אצל רוב הנשים התופעה מקלה משמעותית ככל שהגוף מסתגל להתקן. מכיוון שההתקן אינו מכיל הורמונים, הוא אינו גורם לתופעות הלוואי ההורמונליות (כמו שינויים במצב הרוח או רגישות בשדיים) שאפשר לראות בהתקן ההורמונלי.
מקורות: Cleveland Clinic – Paragard (Copper IUD); אתר היצרן הרשמי Paragard.com.
סיבוכים נדירים – המספרים האמיתיים
ניקוב הרחם: נדיר ביותר – כ-1 מכל 1,000 התקנות, ללא הבדל משמעותי בין התקן הורמונלי לנחושת. הסיכון מעט גבוה יותר בהתקנה זמן קצר אחרי לידה או תוך כדי הנקה.
זיהום אגני (PID): הסיכון לזיהום קשור כמעט אך ורק לתהליך ההתקנה עצמו, ומרוכז ב-3 השבועות הראשונים שאחריו – ולא לנוכחות ההתקן לאורך זמן. במחקר בין-לאומי גדול, הסיכון לאבחנת PID תוך 90 יום מההתקנה עמד על כ-0.5% בלבד. מעבר לחלון הזמן הראשוני, אין עלייה בסיכון לזיהום בהשוואה לרקע הכללי – כך שזיהום שמופיע חודשים לאחר ההתקנה בדרך כלל אינו קשור להתקן עצמו, ושווה להיבדק בכל מקרה.
נשירה (Expulsion): ההתקן יוצא מעצמו מהרחם אצל כ-2%-10% מהמשתמשות (בהתקנה רגילה), עם שיעור גבוה יותר (כ-10%-27%) בהתקנה מיידית אחרי לידה. אם ההתקן יוצא, ההגנה מפני הריון נפסקת – חשוב לבדוק מדי פעם שהחוטים במקומם ולפנות לרופא/ה אם משהו מרגיש לא תקין.
הריון עם ההתקן: נדיר מאוד, אבל אם בכל זאת מתרחש – יש לו סיכוי גבוה יחסית להיות הריון חוץ-רחמי. איחור במחזור או כאב בטן חד-צדדי לא שגרתי, גם עם ההתקן, שווה בדיקה מהירה.
מקורות: Cleveland Clinic; מחקר EURAS-IUD (מעל 61,000 נשים, הוצג בכנס ACOG); CDC STI Treatment Guidelines; Farley TM et al., מחקר בין-לאומי מטעם ה-WHO על התקנים וזיהום אגני; ACOG Practice Bulletin – Long-Acting Reversible Contraception.
מתי לפנות לרופא/ה בדחיפות
רוב תופעות הלוואי קלות וחולפות, אבל כדאי לפנות לבדיקה בהקדם אם מופיעים: חום גבוה או צמרמורות, כאבי בטן תחתונה חזקים או מחמירים, הפרשה נרתיקית עם ריח לא רגיל, דימום חריג לחלוטין מהרגיל, אי-אפשרות למשש את חוטי ההתקן (או להפך – תחושה שההתקן "יצא" או זז), או חשד להריון.
שאלות נפוצות
Q: האם תופעות הלוואי של ההתקן חולפות עם הזמן?
A: כן, ברוב המקרים. גם בהתקן ההורמונלי וגם בהתקן הנחושת, רוב התופעות (דימומים לא סדירים, כאבי ראש, הכבדת הווסת) בולטות בעיקר בשלושת עד שישה החודשים הראשונים, ונוטות להשתפר משמעותית לאחר מכן.
Q: האם זיהום שמתגלה כמה חודשים אחרי ההתקנה קשור להתקן?
A: לרוב לא. הסיכון לזיהום שקשור ישירות להתקן מרוכז כמעט כולו ב-3 השבועות הראשונים לאחר ההתקנה. זיהום שמופיע זמן רב אחר כך בדרך כלל אינו קשור להתקן עצמו, אך עדיין מומלץ להיבדק אם יש תסמינים.
Q: מה הסיכוי שההתקן "יינקב" את הרחם?
A: נמוך מאוד – כ-1 מכל 1,000 התקנות בלבד, על פי מחקר גדול שכלל מעל 61,000 נשים, וללא הבדל משמעותי בין הסוגים.
Q: מה עושים אם חושדים שההתקן זז או יצא?
A: יש לפנות לרופא/ה בהקדם לבדיקה, ועד אז מומלץ להשתמש באמצעי מניעה נוסף (כמו קונדום) כדי לא להישאר ללא הגנה.
מקורות מקצועיים
- Cleveland Clinic – Paragard (Copper IUD)
- Paragard.com – Side Effects and Risks (אתר היצרן הרשמי)
- CDC – STI Treatment Guidelines: Pelvic Inflammatory Disease
- ACOG Practice Bulletin – Long-Acting Reversible Contraception: Implants and Intrauterine Devices
- EURAS-IUD Study Results – Uterine Perforation Rates for Levonorgestrel and Copper IUDs
המאמר נכתב על ידי ד"ר גיא גוטמן. המידע המובא במאמר הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי אישי ואינו מחליף בדיקה, אבחון או המלצה של רופא. קראי עוד על ד"ר גיא גוטמן.