התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה המונח ברחם ושימושו העיקרי הוא במניעת הריונות לא רצויים.
בהתאם לסוגו, הוא יכול להיות כעזר בין 3-12 שנים.
המאמר הבא יעזור לך לוודא אם ההתקן מונח כמו שצריך או זז (או חלילה, נפלט)
התקן תוך רחמי יכול לזוז?
כן. אמנם זה לא שכיח, אך הוא יכול לזוז, להישבר או להיפלט.
אל דאגה, אם זה קורה, לרוב זה יתרחש מספר שבועות בסמוך להכנסתו.
המלצתי היא לחזור ולהיבדק כחודש לאחר החדרתו אצל רופא/ת הנשים שלך, ולאחר מכן, באופן שגרתי אחת לשנה, או באופן עצמוני.
אז נתחיל? מהו התקן?
כיום ישנם שני סוגי התקנים תוך רחמיים:
לא הורמונליים והורמונליים, כאשר שניהם עובדים באופן דומה ומונעים מהזרע להפרות את הביצית במהלך הביוץ
ואף מונעים השרשה של הביצית המופרית ברחם.
התקן הלא הורמונלי מבצע זאת דרך שחרור יוני נחושת, וההורמונלי, דרך שחרור יוני פרוגסטרון, לרחם.
מה יכול לגרום להתקן לזוז?
מספר אפשרויות שיכולות לעלות את השכיחות לתזוזה או להיפלטות ההתקן הם:
- מבנה רחם
- התכווצויות חזקות מאוד בזמן המחזור החודשי שלמעשה גורמות להתקן לזוז, ודוחפות אותו עד צוואר הרחם
- גיל האישה- הסבירות גבוהה יותר אצל נשים מתחת לגיל 20
- היסטוריה קודמת של היפלטות התקנים
אז מה עושים ואיך תדעי שההתקן במקומו?
לכל התקן יש 2 חוטים דקים המחוברים אליו בבסיסו.
כאשר ההתקן מונח, אותם חוטים אמורים לבלוט אל תוך הנרתיק (בזמן ההתקנה לעיתים הרופא/ה יחתכו מהם במעט כדי להתאימם לצוואר הרחם שלך).
הדרך הטובה ביותר לדעת אם ההתקן במקומו הוא על-ידי מישושם (רק היזהרי לא למשוך אותם בטעות) והמלצתי היא לעשות זאת רק לאחר סיום המחזור החודשי (בזמן הווסת הסיכוי לתזוזה של ההתקן גובה יותר).
מתי לגשת לראות רופא?
זכרי שאם את חושדת שההתקן לא במקומו (או שהוא באמת לא) את לא מוגנת מכניסה להריון.
יש לגשת לרופא אם:
- אינך מרגישה את החוטים, למרות שלא תמיד זה אומר שההתקן זז, לפעמים החוטים מתלפפים סביב עצמם ולכן קשה לחוש בהם.
- אם החוטים מרגישים לך קצרים או ארוכים יותר מהרגיל.
- אם את מרגישה את ההתקן עצמו- אינך אמורה לחוש כלל את ההתקן, רק את החוטים, ואם זהו המצב, ההתקן כנראה זז.
- אם הפרטנר שלך מרגיש את ההתקן או את חוטי ההתקן.
- אם את כואבת או מדממת מאוד- אם זהו מצב שטרם חווית, עליך לראות שלא נפצעת בנוסף לכך שההתקן זז.
- אם את חווה התכווצויות ו/או הפרשות בעלות ריח רע ו/או חום- כל אלו יכולים להצביע על אפשרות של זיהום.
- אם את כואבת בזמן קיום יחסים- בתקופה הראשונה לאחר החדרת ההתקן, קיום יחסים בתנוחות מסוימות יכול להכאיב, אך זה אמור לחלוף, אם הכאב ממשיך, גשי לבדיקה.
זכרי, התקן לא רק יכול לזוז, הוא גם יכול להיפלט, ולכך לא אמור להתלוות כל תסמין.
ועל-כן ישנה חשיבות לבדוק כל תקופה אצל רופא נשים שההתקן מונח במקומו, או דרך בדיקה עצמית, שהחוטים במקומם.
עד כמה זה עלול להיות מסוכן?
בעוד שהתקן שזז (לא נשבר) הוא מצב שעלול לקרות, זה לא שכיח שתזוזתו תגרום לפציעה.
התקן שנשבר כן יכול לסכן מכיוון שהוא יכול לפגוע בכלי דם או לנוע פנימה אל תוך חלל הרחם ולגרום לזיהום, ולכן יש להוציאו במהרה.
חוששת שההתקן זז? אל תנסי להחזירו או להוציאו, גשי לרופא/ת הנשים שלך.
בזמן הבדיקה הרופא יבדוק אם ההתקן מונח במקומו, ובמידת הצורך, יזיזו, יחליפו או יוציאו לגמרי.
במידה וההתקן לא ימצא, הרופא יבצע אולטרסאונד כדי לנסות ולאתרו.
לסיכום,
התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה יעיל למניעת הריון (לא נגד מחלות מין). הוא לא מחייב, וניתן בקלות להוציאו במהלך החודש.
ההתקן הלא הורמונלי הוא חלופה מצוינת למי שלא רוצה לקחת אמצעי מניעה הורמונלי, שמעשנת, או ששומרת נידה.
במקרים לא שכיחים הוא יכול לזוז או להיפלט.
כמו כל אמצעי מניעה יש לו את היתרונות והחסרונות שלו ועליך לשוחח על כל עם רופא/ת הנשים שלך.
וכן, מותר לנסות ולהבין שזה לא האמצעי בשבילך.
איך תבדקי באופן עצמי שההתקן מונח במקומו:
- שטפי את ידך היטב במים וסבון.
- שבי על האסלה או כרעי במקלחת, ובאופן איטי החדרי אצבע לתוך הנרתיק ומששי אחר החוטים.
- לא תמיד תחושי בהם ישר, לפעמים החוטים יכולים להסתבך בתוך עצמם, ולכן נסי להחדיר אצבע גבוה יותר (זכרי, לא למשוך, רק למשש).
- אם אינך מרגישה בחוטים, קבעי תור לרופא/ת נשים שלך ובינתיים השתמשי באמצעי מניעה נוסף.