התקנים תוך רחמיים: מיתוסים לעומת עובדות
8
שמעת שהתקן תוך רחמי לא מתאים לנשים שלא ילדו? או שהוא גורם לזיהומים? הגיע הזמן להפריך את המיתוסים השגויים אחת ולתמיד, ולעשות סדר בשמועות. אנחנו כאן כדי להציף את כל הדאגות הקשורות להתקנים תוך רחמיים, ולתת להן מענה מבוסס.
התקן תוך רחמי הוא אמצעי יעיל ונוח למניעת הריון לטווח ארוך, עד ל-5 שנים. זהו אמצעי שנמצא בשימוש כבר עשרות שנים, והוא פוטר את האישה מהצורך לזכור לקנות אמצעי מניעה באופן קבוע, ליטול אותם או להשתמש בהם. במקרים מסוימים, ההתקן גם משמש כטיפול לנשים שסובלות ממחזור כבד. לכן אין זה מפתיע, שהפופולאריות של ההתקן התוך רחמי כאמצעי המועדף למניעת הריון נמצאת בעלייה מתמדת בכל העולם. אלא שלצד העלייה בפופולאריות וההתעניינות הרבה, חלה עלייה גם במיתוסים סביב ההתקן התוך רחמי, והרשת מוצפת מידע חלקי ושגוי.
אם את שוקלת התקן תוך רחמי כאמצעי מניעה אך שמעת או קראת דברים מפחידים, הכתבה הזאת בשבילך. חבל שתפסידי את היתרונות הרבים שיש להתקן תוך רחמי להציע, בגלל מידע לא מבוסס שקראת ברשת או ששמעת מחברה של חברה.
אז הנה כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר הקשורים להתקנים – וכל האמת עליהם:
מיתוס מס' 1:
התקן תוך רחמי לא מומלץ
לנשים שלא ילדו
העובדה: התקן תוך רחמי מתאים לנשים בכל גיל, בין אם ילדו ובין אם לא ילדו עדיין. יש מספר סוגי התקנים, וביניהם סוגים המותאמים במיוחד לנשים ולנערות שלא ילדו. בלרין או קיילינה הם דוגמאות להתקנים קטנים, המתאימים במיוחד למבנה צוואר הרחם של נערות ונשים צעירות שלא ילדו. כמו כן, מחקרים מראים שהשימוש בהתקן תוך רחמי בקרב נשים צעירות הפחית יותר הריונות בלתי רצויים, בהשוואה לאלו שהשתמשו בגלולות למניעת הריון במקום.
העובדה: ממש לא. התקן תוך רחמי הוא אמצעי הפיך לחלוטין, שמרגע שהוסר אין לו עוד כל השפעה על הפוריות. נשים שהסירו התקן תוך רחמי יכולות להיכנס להריון באותו קצב כמו נשים שמעולם לא השתמשו בהתקן תוך רחמי.
מיתוס מס' 2:
התקן תוך רחמי
עלול לגרום לאי פוריות
מיתוס מס' 3:
התקן תוך רחמי גורם לזיהום אגן
העובדה: שיעור המקרים של דלקת האגן לטווח הארוך בנשים בעלות התקן זהה לזה של האוכלוסייה הכללית. הסיכוי לזיהום באגן קשור יותר לסיכון לזיהומים המועברים במגע מיני מאשר שימוש בהתקן תוך רחמי.
העובדה: התקן תוך רחמי כל כך יעיל במניעת הריון, שהסיכון הכולל להריון חוץ רחמי נמוך בהרבה בקרב נשים המשתמשות בהתקן, בהשוואה לנשים שאינן משתמשות בשום צורה של אמצעי מניעה.
מיתוס מס' 4:
התקן תוך רחמי
מגביר את הסיכוי להריון חוץ רחמי
מיתוס מס' 5:
ההתקן מורגש בעת קיום יחסי מין
העובדה: ההתקן לא אמור להיות מורגש בעת קיום יחסי מין. אם את או בן הזוג שלך חשים בו, ניתן לגשת לרופא והוא יקצר את החוטים.
העובדה: אף כי זה אפשרי טכנית שההתקן ייפלט החוצה, מדובר באירוע נדיר, הקורה ב-3%-5% מכלל המקרים. במידה וזה אכן קורה, יש להשתמש בשיטה אחרת למניעת הריון עד להתקנה מחודשת.
מיתוס מס' 6:
ההתקן יכול ליפול
מיתוס מס' 7:
החדרת ההתקן התוך רחמי כואבת
העובדה: כמו בכל הליך רפואי, הסבילות לכאב משתנה ממטופלת למטופלת. החדרת ההתקן תוך רחמי עשויה להיות לא נעימה, אך הינה קצרה מאד (מספר שניות) ועוצמת הכאב משתנה מאישה לאישה.
העובדה: יש שני סוגי התקנים – עם הורומונים ובלי. שימוש בהתקן הורמונאלי לא רק שלא גורם לדימום מוגבר, אלא בדיוק להפך. התקן הורמונלי מקל על תסמיני המחזור והווסת, ומפחית את הדימום הווסתי באופן משמעותי. בקרב רוב הנשים המשתמשות בהתקן, הווסת נמשכת כיומיים בלבד, והדימום מינימלי ובקושי מורגש. אצל חלק גדול מהן הווסת לא תופיע כלל במשך חודשים.
לגבי התקני נחושת ללא הורומונים, בתקופה שלאחר ההתקנה האישה עשויה לחוות דימום מוגבר, ולעיתים יש תקופת הסתגלות שמלווה בדימומים קלים, אך אלה תופעות זמניות, שתחלופנה בתוך מספר שבועות.
מיתוס מס' 8:
ההתקן גורם לדימום כבד במחזור
לסיכום
התקן תוך רחמי הוא אמצעי בטוח ויעיל למניעת הריון לנשים בכל גיל ובכל שלב בחיים. רופא נשים מקצועי יידע להמליץ גם לך על ההתקן המתאים לך.
המחבר הינו ד״ר גיא גוטמן, רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
